פסק-דין בתיק ה"פ 24690-06-11

כללי:

בפני בקשה על דרך של המרצת פתיחה.  הבקשה נסבה על תקיפותו של חוזה שכירות שנחתם בין הצדדים באשר לחנות ברח' ההסתדרות חולון. המבקש עותר להצהיר כי חוזה השכירות שריר ותקף והוא רשאי לממש את אופציית ההארכה הקבועה בחוזה. מנגד המשיב טען כי דין החוזה אינו תקף ועתר במסגרת תגובתו להורות על פינוי המבקש משטח החנות וחיובו  בנזקים, שלטענתו, גרם. 

הבקשה:

המבקש נסמך על חוזה מיום 11.03.10 בגין החנות ברח' ההסדרות 106, חולון, הידועה כגוש 6021, חלקה 1012, תת חלקה 4  (להלן: " החנות").

תקופת השכירות נקבעה מיום 11.03.10 ועד 25.08.11. הסכם השכירות צורף כנספח א' להמרצת הפתיחה.  בסעיף 8.2 להסכם השכירות ניתנה אופציה להארכת החוזה  כדלקמן:

" 8.2     'המשכיר נותן בזה אופציה לשכור להכשיר המושכר לתקופה של 6.5 חודשים נוספים מיום 26.08.11 וכלה ביום 11.03.2011 ע"י הודעה מראש של 30 יום מראש לפני תום תקופת השכירות (להלן: 'תקופת האופציה הראשונה'). השוכר מתחייב להמציא שיקים בגין תקופת האופציה הראשונה בכפוף להודעת המשכיר 40 יום מראש לפני תום תקופת השכירות הראשונה'."

בסעיף  8.3 להסכם ניתנה אופצייה להשכיר את המושכר לתקופה של  4 שנים נוספות החל מיום 11.03.12 וכלה ביום 10.03.16, כאשר האופציה היא בכל שנה ושנה ע"י הודעה מראש של  30 יום לפני תום כל שנה בתקופת השכירות. 

דמי השכירות נקבעו בסך של  2,400 ש"ח לחודש בצירוף מע"מ.  המבקש הודיע  למשיב כי התקבלה הצעה להשכרת החנות בסכום של 3,000 ש"ח לחודש. לטענת המבקש ההצעה  להשכיר את החנות בסכום גבוה יותר קסמה ככל הנראה למשיב ומיני אז התחיל לטעון כי חוזה השכירות הופר על ידו ודרש לבצע פינוי.  הכל לטענתו שלא כדין.

המבקש גורס כי הוא עמד בכל תנאי החוזה, שילם את כל תשלומי שכה"ד, במועד ועשה בנכס שימוש ראוי עפ"י תנאי החוזה. לדבריו הוא משתמש בקומה הראשונה כחנות ומחזיק בה סחורה למכירה והשכרה כאשר הוא מפעיל במקביל  חנות נוספת  במרחק של כמה עשרות מטרים. בקומה הראשונה של הנכס קיימת סדנה ללימוד ונגינת מוזיקה ודי בכל אחת מאלו כדי לעמוד בתנאי החוזה. המשיב  מעליל עליו טענות שווא, לטענתו, כדי שיוכל להשכיר את החנות במחיר גבוה יותר.  המשיב שלח למבקש מכתבים בדבר הפסקת תקופת השכירות (ראו תכתובות נספחים ג' להמרצת הפתיחה, מכתבו של עו"ד רשף מיום 06.04.11, מכתבו של המשיב באופן אישי מיום 31.05.11).  המבקש דוחה אחת לאחת את טענות המשיב  במכתביו, כמבואר בסע' 6 להמרצת הפתיחה, הוא עותר למתן פס"ד הצהרתי כי חוזה השכירות תקף, כי הוא רשאי לממש את האופציה בחוזה ולהאריך את תקופת השכירות עפ"י סעיף 8.2, מיום 26.08.11 ועד ליום 11.03.12.

עמדת המשיב:

המשיב הגיש רצף של בקשות ובהן טענות שונות. אתייחס לתגובה המסודרת שהוגשה מטעמו ביום 24.07.11. המשיב מאשר כי תקופת השכירות המקורית הועמדה על התאריכים 11.03.10 עד 28.08.11 עם אופציה להארכה ובכפוף לכך שהשוכר יעמוד בכל התנאים שנקבעו בחוזה. המשיב טוען כי השוכר אינו עומד בתנאי החוזה ומפר אותו, למשל: הופך את החנות למחסן, לא מפעיל תאורה במקום, מסרב לתקן גגון וכל כיוצ"ב. עוד טוען המשיב כי המבקש עצמו אמר לו, בשעתו, כי הוא מעוניין לעזוב את החנות לפני יום 25.08.11, משיקוליו האישיים. אולם המשיב לטענתו סירב לכך.

המשיב טוען כי עקב תלונותיו למבקש בקשר לגגון הבלתי מתוחזק, המהווה סכנה לציבור, הוא נקלע לעימות חריף עם המבקש ובעקבות זאת פנה לעו"ד רשף שכתב את המכתב מיום  06.04.11, ובו הורה  למבקש לפנות את השטח בתום תקופת החוזה.

המשיב מציין כי אכן נעשתה אליו פנייה באשר לגורם חיצוני באשר לסגירת החנות. אך לטענתו דחה  אותה  ולא הסכים לקיים עימו הדיברות. 

המשיב עותר לדחיית המרצת הפתיחה להורות על פינוי המושכר.

השאלה המצריכה הכרעה :

השאלה המרכזית הצריכה הכרעה היא האם התקיימו התנאים המצדיקים תחולת תקופת האופציה הראשונה הקבועה בסעיף 8.2  להסכם בין הצדדים.  כלומר, האם יש מקום להאריך את תקופת השכירות עד ליום 11.03.12, בגין החנות דנן  או שהחוזה מסתיים ביום 26.08.11 ללא הארכה.

המבקש טוען כי מסר הודעה מראש 30 יום לפני תקופת השכירות והוא מחזיק את השיקים הנחוצים לצורך הארכת התקופה ונכון למוסרם.